גילה אלמגור

 

בעקבות רצח מוחמד אבו-ח'דר, נער בן 16, התבטאה גילה אלמגור כך:  

'איך אפשר להגיע לרמות שפלות כאלו של אכזריות מצד ילדים? לשרוף ילד חי? בושה להיות ישראלי בימים כאלו'.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאחר הקריאה, קיימו דיון בקבוצה ונסו להגיע להסכמה:

1- הזדהות עם האמירה (האם אני מסכים או לא מסכים עם התוכן- בעת מלחמה)

2- מידת הלגיטימיות של אותה אמירה (האם אמירה זו, ללא קשר להסכמתי איתה, היא לגיטימית) 

 

לאחר הדיון, קראו כיצד התקבלה האמירה של אלמגור-

 

השחקנית, כלת פרס ישראל הביעה זעזוע על רצח מוחמד אבו-ח'דיר. הטוקבקיסטים לא נשארו חייבים:

"אינשלה שתעוף לעזה"

"חרם על ההצגות שלה"

"אני מקווה שגילה אלמגור תעוף מהארץ הזאת וננקה אורוות, שנוכל להילחם גם בגיס החמישי"

"מהיום והלאה זוהי רחב שבתנ"ך"

"שייפול לה טיל על הבית, שמאלנית פח"

"חתיכת זוהמה סהרורית"

"מנוולת שמאלנית, שום ניתוח פלסטי נוסף שתעשה לא יתקן את הפגמים במוחה המעוות"

"גילה, תעשי קפה ושבי בשקט או שתעופי לקיבינימט מאדמתנו"

"מתי, גילה? מתי יגיע תורך?"

 

מה דעתכם על תגובות אלה של הטוקבקיסטים? מה לגבי חופש הביטוי שלהם?